גם אם שמעתן את השם הזה בעבר וגם אם לא,
ולא.. אין הכוונה לזמר לשימי תבורי,
אני רוצה להסביר לכן בדיוק למה התכוון המשורר כשהוא אומר את המושג "שימי".

המושג "שימי" מתייחס לתנועות ההרעדה המהירות שאנו מבצעות בגוף.
הוא מתייחס בראש ובראשונה לאזור האגן.
קיימים סך הכל שלושה סוגי "שימי" מרכזיים:
1) שימי קלאסי
2) שימי ברכיים
3) "שימי חשמל" (=ויברציות)

כעת אפרט על כל אחד מסוגי השימי:
השימי הקלאסי הוא השימי המקורי שאותו היו מבצעים במצרים, שכולל ניעות של האגן לצדדים במהירות, כשהדגש הוא על אזור האגן (חשוב לזכור! ולא מאזור הברכיים). אני שומרת לאורך כל התנועה על ברכיים רפויות (מעט כפופות), בטן מוחזקת וריצפת אגן אסופה. התנועה מתבצעת לצדדים בלבד. הגרסה הזו של השימי היא הכי בריאה וטובה לגופינו.

השימי ברכיים גם יוצר לנו אפקט של הרעדה של האגן, אבל הוא מגיע מאזור הברכיים! אני שומרת על ברכיים יחסית ישרות ומרעידה אותן קדימה ואחורה בצורה מנוגדת של הברכיים אחת לשנייה. אפשר גם לשלב הרמב של העקבים להגדלת התנועה. כתוצאה מההרעדה של הברכיים האגן והבטן זזים וגורמים לאשליה שכל הגוף רועד. התנועה הזו מתבצעת בתנועות של קדימה ואחורה של הברכיים. גם פה יש לשמור על בטן מוחזקת וריצפת אגן אסופה.

השימי השלישי הוא ה"שימי חשמל", או יותר נכון "שימי ויברציות". הוא זכה לכינוי הזה כי הוא יוצר אשליה שכל הגוף "מתחשמל" 🙂 מבצעים את התנועה הזו בתזוזה אחידה של הברכיים ומאוד מהירה שלהן, יותר מהשימים שלעיל, וכתוצאה ממנו כל הגוף רועד בויברציות מהירות. משום הקושי שלה לא ניתן להישאר בה זמן רב מדי. ראו הוזהרתן 😉

לכל סוגי השימי שהזכרתי לעיל ניתן להוסיף את הגרסה היותר גדולה ועוצמתית שלה, שתתבצע על קצות האצבעות, ותיקרא: "שימי צ'וצ'ו".

אתן תיראו גם הרבה גירסאות ותוספות לכל סוגי השימי שהזכרתי לעיל, אבל אלו הן שלוש הצורות המרכזיות שמהן גוזרים את שאר התנועות. ככל שתתרגלו ותתאמנו על סוגי השימי, גם אלו שלא מסתדרים לנו בהתחלה, תהיו יותר מיומנות ושלטות בתנועה.

בנוסף, יש את המושג "שימי כתפיים" שמתייחס להרעדה של הכתפיים לפנים ולאחור. אבל לרוב, כשאומרים לכן את המושג "שימי" הכוונה לאזור האגן.

בהצלחה 🙂